<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' בכור פרקים ב' ג'</h1>
<h2>דף מג.</h2>
מומין קבועין שהבכור נשחט עליו בכל מקום הם שפוסלין הקדשים ונפדין עליהם, והם בזכר ס"ז וחמשים מהם תלויים באדם. א..מי (שנכנס) [שנפגם] שחוס אזנו כדי שתחגור הצפורן בפגם. אבל עור המוקף לשחוס (ה' באזן) [האוזן] אין בו מום, בין ניקב בין נפגם בין נסדק. ב..מי שנסדק שחוס אזנו בכל שהו אע"פ שלא חסר. ג..מי שניקב שחוס אזנו נקב ככרשינה, בין נקב עגול בין נקב ארוך. ד..מי שיבשה אזנו כדי שתנקב [ולא] (ו)תוציא דם. ה..מי שאזנו כפולה בשתים אפילו בגדי שדרכו להיות (ניכוות) [נוטות] כפולות ובלבד שיהיו לו שני הסחוסין שחומים, אבל אם אין לה אלא (השחוס) [הסחוס] אחד והוי כגוף אחד שנכפל כשר. שלשה בריסי העין. ו..מי שניקב ריס מריסי עיניו בכל שהו. [ז..מי שנסדק ריס מריסי עיניו בכל שהוא]. (ז.).[ח]..מי שנפגם ריס מריסי עיניו בכל שהו. ואלו שלשה הוי בכלל חרוץ הכתוב [ויקרא כ"ב]. שמונה בעין. (ח.).[ט]..מי שעוור בין באחת מעיניו בין בשתיהם. י..מי שאינו רואה בשתי עיניו או באחת מעיניו, אע"פ שאין נראה בהן שנוי. יא..מי שאינו רואה אפילו באחד מעיניו ראייה ברורה שהיו בה סנוירים. יב..מי שבעיניו עינב אע"פ שאינו נראה. יג..מי שיצא בשר יתר בעיניו עד (שריבה) [שחיפה] מעט מן השחור של עין. יד..מי שנמשך הלובן של עין ונכנס ממנו מעט בשחור עד שנמצא השחור מעורב בלבן, וזה תבלול הכתוב [שם כ"א], אבל אם יצא מהשחור לתוך הלבן אינו מום שאין מומין בלבן. טו..מי שהיתה נקודה לבנה בתוך השחור וזה דק הכתוב [שם], והוא שתהיה צפה על גבי השחור, אבל לא צפה או משוקעת בשחור, או נקודה שחורה בתוך הלבן אפילו צפה אינו מום. יו..מי שתהיה נקודה שחורה שוקעת בתוך השחור וגם זה נקרא דק, אבל אם היתה צפה הואיל והיא שחורה בשחור אינו מום. שלשה בחוטמו. יז..מי שניקב חוטמו אפילו מצד אחד. יח..מי שנסדק חוטמו. יט..מי שנפגם חוטמו. ששה בפה. כ..מי שנקבה שפתו ואפילו אחת. כא..מי שנפגמה שפתו. כב..מי שנסדקה שפתו שתחלק לשני ראשים. כג..מי שעצם לחיו התחתון עודף על העליון בכל שהו. כד..מי שפיהו בלום מחמת גופו אבל אם נבלם מחמת הרוח אינו מום. כה..מי שניטל רוב המדבר שבלשונו. שנים עשר באברי הזרע. כו..מי (שנמשך) [שנמעך] גיד שלו. כז..מי שנכתת גידו. כח..מי שניתק גידו. כט..מי שנכרת גידו. ל..מי שנמעכו ביציו אפילו אחת (שיש לו ב' כיסין). [לא..מי שנכתתו אחת מהן. לב..מי שנתקו אחת מהן]. (לא.).[לג]..מי שנכרתו אחת מהן. (לב.).[לד]..מי שאין לו אלא ביצה אחת אע"פ שיש לו שני כיסין. (לג.).[לה]..מי ששני ביציו בכיס אחד. (לד.).[לו]..מי שהוא טומטום. (לה.).[לז]..מי שהוא אנדרוגינוס. ששה ברגלים ובידים. (לו.).[לח]..מי שהוא פסח. (לז.).[לט]..מי שנשמטה יריכו, והוא שרוע. (לח.).[מ]..מי שאחת מיריכו גבוה מחבירתה. (לט.).[מא]..מי שנשבר עצם ידו [ו]יהיה ניכר. (מ.).[מב]..מי שנשבר עצם רגלו וניכר מהלך אפילו אינו ניכר כשיעמד הוי מום. (מא.).[מג]..מי שרגליו מבולמות מחמת עצמו וברייתו אבל אם מבולמות מרוח אינו מום. ארבעה בגוף. (מב.).[מד]..מי שיש לו גרב יבש כל שהו וזה גרב הכתוב [ויקרא כ"ב]. (מג.).[מה]..מי שיש לו יבולת שיש בה עצם וזה יבלת הכתוב [שם]. (מד.).[מו]..מי שיש לו חזזית המצרית כל שהו והיא חזזית קשה כעורה וזה ילפת [שם]. מז. מי שנחרץ עצם שבגלוי והוי בכלל חרוץ, ואין הצלעים בכלל עצמות [שב]גלוי. מח. הזקן שהגיע להיות רותת ורועד כשהוא עומד. מט. החולה שרועד מפני חוליו וכשלון כוחו, אבל הטריפה כשר באדם ופסול בבהמה. וכן יוצא דופן כשר באדם ופסול בבהמה. נ..המזוהם. וכהן המזוהם בזיעתו (וחוץ) [רוחץ] ושף כל (גופם) [גופו] בבושם ועובד. היה (ריר) [ריח] פיו [רע נותן בפיו פלפל] או זנגביל ועובד. ואם עבד בזיהום פיו, חלל עבודתו.
כל מומין אלה בכור נשחט עליו, חוץ משלשה, זקן וחולה ומזוהם, שהרי שלשה מומין אלו אם נפלו בבהמת קרבן פסלוה (בלא) [ולא] תפדה אך תרעה עד שיפול בה מום אחר. לפיכך אין בכור נשחט עליהם ולא יקרב, אך ירעה עד שיפול בו מום אחר. וכן אם נפל בו מום עובר לא ישחט ולא יקרב, אך ירעה עד שיפול בו מום קבוע, כמו בהמת קרבן שלא תקרב ולא תפדה. וכך ידע שהמומים קבועים, שאכלה עשבים לחים מראש אדר עד חצי ניסן ואכלה אחרי כן עשבים יבשים אלול וחצי תשרי ולא נתרפאת, הוו מומין קבועין. וכמה תאכל, כגרוגרת או יתר קודם סעודה ראשונה של כל יום בשלשה חדשים אלה. וצריך שתאכל אחר שתיה ותהיה (מכל בית) [מותרת] בשדה בעת אכלה, ולא תהיה לבדה אך היא ובהמה אחרת לצוות. ואם לא נתרפאת בכך הוו מומין קבועין ודאי, ואם חסר אחד מכל אלה, כגון שאכלה הלח כמשפטו באדר כלו וחצי ניסן ואכלה אחריו היבש כמשפטו בחצי ניסן ואייר, שנמצאת שאכלה בשלשה חדשים על הסדר, או שאכלה כגרוגרת אחר אכילה או קודם שתייה או שהיתה קשורה או שהיתה לבדה או שהיתה בגנה הסמוכה לעיר ולא נתרפאת, כל אלו ספק קבועין ואינה [קריבה] ולא נפדית. וכן הבכור אין נשחט ונקרב ואם הטיל בו מום אחר אינו לוקה. אכלה כמשפטה בזמני האכילה הוי בעל מום קבוע. וספק אם למפרע בעלת מום מעת שבאו לה המומ[ים], או מעת שנתייאשו מרפואתה. לפיכך הפודה אותה קודם שנתייאשו מרפואתה (או) [ו]נהנה באותו הפדיון אחר שנתייאשו מרפואתה, הוי ספק מעילה, ולא מביא קרבן מעילה. וכן אם נעבדה עבירה בה או שהרג בעד אחד, או על פי בעלים, או שהוקצה או נעבד, ירעה עד שיפול בו מום, אחד בכור ואחד שאר קרבן.
יש עוד עשרים ושלשה מומין הפוסלין הקרבן והבכור ונפדה הקרבן ונשחט הבכור עליהן ומיוחדין לבהמה ולא לאדם ואלו הן. א..אם גלגל עינים עגול כשל אדם. ב..אם עינה אחת גדולה כשל עגל ושנייה קטנה כשל אווז, אבל אם אזן גדולה ואזן קטנה ואפילו עד כפול כשר. ג..אם יש בלובן עיניה יבלת שיש בה שער. ד..ניקב העור שבין [שני חוטמיה במקום הנראה]. ה..פיה דומה לשל חזיר, פרוס אע"פ שאינו מחזיר. ו..חטיה, שקו' יינציבש, החיצונות שניקבו. ז..או שנגממו אע"פ שנשאר מקצתן. ח..או שנפגמו. ט..אם נעקרו חטיה הפנימי[ו]ת, שהרי בעת שפותחת פיה וצווחת נראין חסרין. י..אם נטלו קרניה וזכרותן עמהם ולא נשאר מהם כלום, אבל נקבה שיש לה קרנים כשרה. יא..אם נפגם העור שחופה גיד הבהמה. יב..אם נפגמה הערוה. יג..אם [נפגם] הזנב מן העצם אבל לא מן הפרק. יד..אם הזנב קצר, בגדי חוליא אחת, שתים כשר, בטלה ארוך שתי חוליות מום, שלש כשר. טו..אם ראש הזנב מפוצל לשנים כשני עצמים. יו..אם בין חוליא לחוליא מלא אצבע בשר. יז..אם זנב הגדי רך ומדולדל כשל חזיר. יח..אם נשבר עצם הזנב, אבל נשבר עצם מצלעותיו כשר, שאינו בגלוי. יט..בעל חמש רגלים. כ..אין לו רק שלש רגלים. כא..אם אחת מרגליו וידיו פרסתה עגולה כשל חמור, אע"פ שסדוקה ופרוסה. כב..אם ידו [או רגלו] קלוטה כשל חמור וזה קלוט הכתוב [ויקרא כ"ב]. [כג]..אם נגממו טלפיה (בחברותן) [וזכרותן] עמהן אע"פ שנשאר מעט מן זכרותו קרוב לבשר. כל אלה שפי' מומין קבועין. ויש ארבעה מומין עוברין בבהמה ואדם ואלו הן. א..גרב לח. ב..חזזית שאינה מצרית. ג..מים שיורדים בעין ואינן קבועים. ד..סנוירים שאינן קבועין. כגון כל ששהה שמנים יום ולא ראה ובודקין אותו שלש פעמים ביום [שבעה ועשרים] מעת שהרגישו בו [וביום ארבעה וחמשים] וביום שמונים אם ראה מונין לו [שמונים מעת] שפסקה הראייה. ועוד ארבעה חלאים אם נמצא בבהמה אין מקריבין ואין פודין. א..שבלובן עיניו יבלת שאין בה שער. ב..אם נגממו קרניו אע"פ שנשאר מזכרותו מעט סמוך לבשר. ג..אם נפגמו חטין הפנימיות. ד..אם נגממו. ואם הקריבו אלו נראה למיימוני [פ"ב מהלכ' איסורי מזבח ה"ח] שהורצו.
